מדוע, למרות המהפכה הטכנולוגית – הבנקים עדיין מצליחים לפעול ולגבות עמלות מופקעות? על השיטה שלא לוקחת בחשבון את טובת הציבור, ואיך ניתן ליהנות מניהול כספים עצמאי בעידן הדיגיטלי

 מאת עו"ד שלומי תורג'מן

טכנולוגיה פיננסית – Fintech, שינתה את עולם הבנקאות והיא מעוררת תחרות. לא כל הציבור מודע למהפכה או חושב כך, אך המהפכה כבר כאן.

היכולת לבצע פעולות פיננסיות ובנקאיות באמצעות האינטרנט שינתה את עולם הבנקאות ואת הדרך בה בנקים פועלים; תוך שנים ספורות, בנקים כפי שאנו מכירים כיום, לא יהיו קיימים עוד, שכן, כבר כיום, הציבור מבצע פעולות בנקאיות רבות באינטרנט לרבות ביצוע השקעות וקבלת הלוואות.

אולם, המהפכה רק בראשיתה, חלקים נרחבים בציבור אינם מעוניינים, או שאינם יכולים לבצע פעולות בנקאיות וכספיות באינטרנט, ויש לכבד צורך זה. עבורם, קיומם של סניפי בנק וכספומטים הוא קריטי.

הלקוחות שלא יכולים להצטרף למהפכה – משלמים את המחיר

 בסניפי הבנק מפקידים מזומן, מושכים מזומן, משלמים חשבונות, מתייעצים עם פקיד, פותחים או סוגרים חשבון ומבצעים פעולות בנקאיות. הבנקים מצדם, ממהרים לסגור ולצמצמם סניפים ולפטר עובדים, גם היכולת לתקשר עם הבנק מצטמצמת והופכת קשה ומסורבלת. נראה, כי הבנקים שכחו, שבניגוד לטכנולוגיה הפיננסית החדשנית, בנקים הם גוף מסורתי המציע פעולות כלכליות רבות עבור לקוחותיו וחלקם אף תלויים בהם.

לכן, הבנקים משמשים נאמן של הציבור, ובאמצעותם מבוצעות פעולות היומיום: הפקדת שיקים, תשלום חשבונות, הפקדת מזומן, פתיחה או סגירת חשבון, בירורים, ייעוץ ופעולות רבות שבשל הצורך ברישיון בנקאי, לא זכו עדיין לתחליף בעולם ה Fintech ואם כזה קיים, ישנו ציבור שטרם נחשף לשירותים אלו או שטרם בחר בקבלת שירות שכזה שלא מבנק.

מה שומר על חסינותם של הבנקים?

הבנקים עדיין גדולים, משום שאותם אנשים שמעדיפים לבצע פעולות בנקאיות או פיננסיות באמצעות הבנקים ובאופן פיזי בסניף, מעדיפים לתת את האמון בבנקים ולא בגופים המספקים טכנולוגיה חדשנית. האמון בבנקים הוא תוצאה של הפיזיות של הבנקים – הם קיימים שנים רבות, יש להם סניפים ופקידים וכל פעולה מגובה במסמכים חתומים.

עם הזמן, כאמור, זכו הבנקים למעמד של נאמן הציבור ובתי המשפט אף כינו את הבנקים, "סוכנות חברתית". זאת, מפאת המעמד שניתן להם על ידי המחוקק הדואג באמצעות בנק ישראל ליציבות הבנקים, ובעתות משבר מסייע לבנקים ומשיב לציבור את כספו למרות שהפסידו את כספי הציבור לא פעם.

זאת למרות שמשך שנים, טובת הציבור לא עניינה את הבנקים, הבנקים פעלו לטובת עצמם, לא היססו לגבות מהציבור עמלות רבות ויקרות, דמי ניהול, דמי משמרת, מתן ריבית נמוכה על פיקדון, אפסית על יתרת זכות ומנגד, גביית ריביות המגיעות עד 22 אחוזים עבור הלוואות. כאילו בכך לא די, כל השנים נשמרה ההגמוניה של הבנקים אשר טרחו לשמר מדיניות של העדר תחרות וריכוזיות.

מדוע הציבור ממשיך לתת אמון בבנקים, שלמעשה עושקים אותו?

הדברים ברורים וידועים, אך נשאלת השאלה מדוע 600 מיליארד שקלים של הציבור מופקדים בבנקים, בריבית הקרובה לאפס, והבנקים מלווים את הכסף הזה לציבור בריביות המגיעות עד 22 אחוזים? מדוע למרות כל אלו ממשיך הציבור לתת אמון בבנקים, מפקיד שם את כספו ומתחייב בהלוואות.

כיצד גומלים הבנקים לציבור על מעשיו הטובים?  בסגירת סניפים וצמצום שירותים באופן פיזי ומעבר כמעט כפוי לביצוע פעולות באינטרנט לצורך התייעלות, צמצום והגדלת הרווחיות של הבנקים על חשבון הציבור שנאלץ לכתת רגליו בחיפוש אחר סניף בנק. הציבור מחפש גם אחר הכספומטים שנעלמו בעקבות סגירת הסניפים, או שניאלץ למשך כספים בעמלות המגיעות ל-7 ₪.

איך ניתן גם ליהנות מיתרונות הטכנולוגיה – וגם מתשואות גבוהות

הבנקים מבינים היטב את הכיוון. מהפכת ה-Fintech היא בלתי נמנעת, הבנקים רוצים להיות שם והציבור יגיע. אך הציבור שוכח שבאינטרנט הבחירה היא גדולה יותר, ההיצע הוא איכותי והשקיפות מקסימלית. לכן, אם יתרונם הפיזי של הבנקים נעלם, על הציבור לחשוב טוב האם בכוונתו להעתיק את היתרון ואת הריכוזיות של הבנקים גם לעולם האינטרנט או שבמגרש זה, יפעל הציבור בחכמה ויבחר היכן לשים את כספו ובכך יהנה מיתרונות הטכנולוגיה ומתשואות גבוהות, אותן לא ניתן להשיג בבנקים, יקבל הלוואות הוגנות בריביות הוגנות ושלל שירותים, בדיוק כפי שקורה ברכישת מוצרים אחרים שם הציבור פועל בחכמה והתחרות מתקיימת.

הכותב הינו מנכ"ל ושותף מייסד ב-BTB – פלטפורמת ההלוואות החברתיות לבעלי עסקים קטנים ובינוניים

בואו ללמוד עוד על עולם ה-FINTECH וליהנות מריביות נמוכות ומתשואות גבוהות. השאירו פרטים ונציגנו יחזרו אליכם!