כל מי שמנסה לחסוך, יודע שבישראל של שנת 2017 מדובר במשימה קשה. גם אם נצליח להגיע למצב בו נרוויח יותר מההוצאות שלנו (במדינה בה יוקר המחייה הוא מהגבוהים בעולם), נגלה לצערנו שבאפיקי ההשקעה הקיימים, הכסף שלנו מניב תשואה נמוכה עד לא קיימת.

עוד נגלה שהסיכונים בהשקעות הולכים וגוברים, שעלינו לשלם עמלות יקרות וסכומי מס ניכרים – וכל זאת, מבלי להתייחס למקרי הפירמידות ולתרמיות שאליהם נפלו משקיעים תמימים בעבר ועלולים ליפול גם בעתיד.

כדי לעשות סדר בנושא החיסכון, הכנו רשימה של אפשרויות במסגרתן ניתן להשקיע גם בסכומים קטנים, בהן יכול כל אחד להשקיע בצורה פשוטה ושקופה ולתרום לעתיד ילדיו.

תוכנית חיסכון לכל ילד

על פי התוכנית, מפקיד הביטוח הלאומי 50 שקל מדי חודש עבור כל ילד מגיל 0 ועד 18. ההורים רשאים להכפיל את החיסכון, ולהפקיד 50 שקל נוספים על חשבון קיצבת הילדים.

כספים אלו ניתנים לניהול בבנקים השונים ובגופים נבחרים במסלולים עם ריבית קבועה, לא צמודה וללא תחנות יציאה, כאשר גובה הריבית תלוי בגיל החוסך ובתנאי המסלול. לחלופין, ניתן להפקיד את הסכומים בקופת גמל לחיסכון על פי מסלול ההשקעה ומדיניות ההשקעה בקופה הנבחרת.

לא ניתן לדעת מה נרוויח בכל מסלול מראש, אך ניתן לראות באתר האינטרנט של משרד האוצר תשואות ממוצעות של כל מסלול לתקופה של 5 שנים אחורה. את תוכנית החיסכון פותחים באתר הביטוח הלאומי או בטלפון *2637, ואת הבחירה היכן ינוהל הכסף ניתן לעשות תוך חצי שנה מיום הלידה.

פיקדון בנקאי

ניתן להפקדה בכל בנק, והתנאים ישתנו בהתאם לסכום ההפקדה, תקופת ההפקדה והמו"מ שננהל מול הבנק. מדובר בהשקעה סולידית בתשואה נמוכה, כאשר מרבית הבנקים מדווחים היום על ריבית הנעה בין 0.1%-0.3% לשנה. מדובר בתשואה נמוכה מאוד אולם כזו הנחשבת בטוחה ויציבה יותר מול השקעות בשוק ההון. בפיקדון שהוא שיקלי המס יהיה בגובה 15%. אם הפיקדון יהיה צמוד למדד הרווח שלנו יהיה ריאלי. כלומר, יעקוב אחר מדד המחירים לצרכן, והמס יהיה 25%.

היתרונות: השקעה בטוחה ויציבה.

החסרונות: אם נסגור את הכסף בפיקדון לתקופה ארוכה ממה שנזדקק בפועל, הבנק עשוי להוריד את הריבית ואף לפגוע בקרן ההשקעה על החזקתה לטווח קצר מדי.

מק"מ וקרנות נאמנות

מלווה קצר מועד. המק"מ היא הלוואה הניתנת למדינת ישראל לתקופה של עד שנה. מק"מ לשנה, נכון להיום, מעניק תשואה של כ-0.11% בלבד.

היתרונות: נזילות גבוהה. מכשיר סולידי ובטוח (שכן מדובר על הלוואה למדינה).

החסרונות: תשואה נמוכה. עמלות קניה מכירה. דמי ניהול לפי מה שגובה מאתנו הבנק ומס בגובה 15% על התשואה.

קרנות נאמנות הן עולם רחב של מכשירים, המנוהלים על ידי בתי ההשקעות והגופים המוסדיים בישראל. בקרנות אלו מקבל המשקיע, תחת קורת גג אחת, חשיפה למוצרי השקעה רבים ושונים. חלק מקרנות הנאמנות מנוהלות על ידי מנהלי השקעות בבתי ההשקעות וחלקן מחקות מדדי מניות, אגרות חוב או נכס פיננסי אחר.

היתרונות: חשיפה להשקעות ופיזור מאוד רחב. במידה ומדובר בנכס מנוהל נקבל ניהול מקצועי של הנכסים ללא צורך שנבין בעצמנו בהשקעות או בניירות ערך. פוטנציאל התשואה, הוא כאמור, תלוי סיכון על פי סוג הקרן.

החסרונות: מדובר במבוך עצום של המון קרנות. יש לשלם דמי ניהול למנהל הקרן ודמי ניהול בחשבון הבנק בו מנוהלים תיקי ההשקעות של המשקיע. המס עומד על 25% מן הרווח הריאלי. בחלק ניכר מהקרנות התנודתיות עשויה להיות גבוהה – עובדה ההופכת את ההשקעה בקרנות כאלו ללא מתאימה למשקיעים שונאי סיכון.

ניתן להשקיע באמצעות יועצי השקעות בבנקים, או לבד באמצעות אתרי הבנקים ובחשבונות מנוהלים אצל בתי השקעות שונים.

הלוואות חברתיות

בשנת 2014 החלו לפעול בישראל (לאחר צמיחת התחום באנגליה וארה"ב) פלטפורמות להלוואות חברתיות. מדובר בתחום המאפשר למשקיע להחליף את הבנק, ולתת הלוואות לאנשים ולעסקים בישראל.

על פי דיווחי הפלטפורמות, הריבית הממוצעת על השקעה נעה בטווח שבין 6%-8%, נתון לא מפתיע במיוחד, שכן עיון בדוחות הבנקים מלמד שהבנקים מצליחים להגיע לתשואה גבוהה אף יותר כלפי התיק שמייצרים באמצעות כספי הציבור בעוד שלציבור עצמו כאמור, הם נותנים ריבית של 0.1%-0.3% על כספם בלבד.

מעבר לתשואות העדיפות על אפיקי השקעה אחרים, לפלטפורמות יתרונות נוספים, כגון נזילות למשקיעים ושקיפות מלאה למשקיע באזור האישי. בחלק מהפלטפורמות יש אנליזות איכותיות של הלווים ומעטפת הגנות רחבה, הכוללת, בין היתר, פיזור רחב של מאות לווים בתיק השקעות (כאשר במרבית המקרים לא קיימת זיקה בין הלווים השונים), פקדונות לערבות הדדית לצורך תשלום פיגורים (כך שהלקוח לא ניזוק), ערבים ובטוחות אחרות. שימו לב: יש לבדוק את התנאים הספציפיים בכל פלטפורמה.

היתרונות: תשואה גבוהה, נזילות, שקיפות, פיזור רחב ושאר הגנות על ההשקעה.

חסרונות: כלי פיננסי חדש יחסית בישראל (אולם באנגליה וארה"ב מוכיח את עצמו כבר יותר מעשור).

 

השקעה ישירה במניות ואגרות חוב באמצעות הבורסה 

במקום לשלם למנהל השקעות דמי ניהול גבוהים כפי שציינתי בדוגמת השקעה בקרנות נאמנות, ניתן לבנות את תיק ההשקעות בבורסה באופן עצמאי. כאשר בונים תיק השקעות עצמאי בבורסה ניתן לחסוך עלויות ולא לתת למנהלי ההשקעות לנגוס לנו בתשואה. בתיק ההשקעות נוכל להחזיק מניות שהן רכישה למעשה של אחוזים או לרוב שברירי אחוזים בחברות המונפקות בבורסה של מדינה מסוימת.

אג"חים, שהן הלוואות שאנו נותנים לממשלות או תאגידים ובחו"ל אף לרשויות מונצפליות, במטבעות כדוגמת דולר, יורו ועוד. כך נוכל להנות מעליית הערך שלהן (או לספוג את ירידת הערך שלהן), להנות מדיבידנדים אם יחולקו או מריביות שישלמו הלווים כהחזר להלוואות.

השקעות קצרות מועד ניתן לבצע באמצעות קנייה של ניירות ערך בבורסה באמצעות הפלטפורמות שהבנקים או גופים חברי בורסה מספקים לנו והשקעות ארוכות מועד ניתן לבצע באופן עצמאי בקופות גמל מסוג IRA.

היתרונות: חיסכון בדמי ניהול, שליטה מלאה בתיק ההשקעות.

החסרונות: צריך להבין בני"ע וזה דורש הרבה ידע, מעקב וניסיון. הפיזור שנשיג על התיק (מה שתורם להגנה על המשקיע) יהיה כנראה נמוך מאצל מנהל מומחה כדוגמת קרן נאמנות. הסיכון הוא גדול בעיקר במניות וגם ניירות ערך שמטפסים נופלים לפעמים בדרך ולכן השקעה כזו לא מתאימה לבעלי לב חלש. כמו כן, יש לשלם עמלת קניה או מכירה בכל פעולה.

הכותב, אלון כץ, הוא שותף מייסד ב-BTB פלטפורמת ההלוואות החברתיות לבעלי עסקים קטנים ובינוניים. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם, ואין לראות בסקירה זו כרשימה ממצה של כל אפיקי ההשקעה האפשריים בישראל. הכתבה פורסמה במקור ב"וואלה צרכנות".