ההשקעות בחברות זרות שעוסקות באשראי מבליטה את ההתעלמות מהעסקים המקומיים

בסוף נובמבר האחרון דווח כי חברת פננטפארק, חברת מימון חוץ-בנקאי אמריקאית, השלימה את השלב המוסדי של הנפקת סדרת אג"ח חדשה בהיקף של כ-490 מיליון שקל בתל-אביב. בהזמנות שהוגשו בשלב המוסדי, השתתפו, בין היתר, מיטב דש, אי.בי.אי, ילין לפידות, הלמן אלדובי, אינפיניטי, הכשרה חברה לביטוח ורוטשילד. הריבית שנקבעה בשלב המוסדי עמדה על כ-3.8%. החברה רשמה את מניותיה הנסחרות בבורסת נאסד"ק למסחר כפול, ונסחרת כיום בבורסה המקומית בשווי של 1.8 מיליארד שקל.

בעקבות הצלחת הגיוס של פננטפארק, החלו להיסחר בבורסת תל-אביב מניות של חברת אשראי אמריקאית נוספת לעסקים בגודל בינוני – מנדי קפיטל (החברה נסחרת גם ב-NYSE). לקראת המהלך יצא דו"ח של S&P מעלות המדליק מספר נורות אזהרה בנוגע למצבה של החברה. בין היתר דווח כי מניית החברה צנחה ב-30% בשנה האחרונה ושהכנסותיה נשחקו.

מטרת שני הגיוסים הללו פשוטה וזהה – השקעת כספים של השוק המוסדי הישראלי במגייסות האמריקאיות, על מנת שאלו יוכלו להעניק בעצמן הלוואות לעסקים בינוניים בארה"ב. מצב זה מעורר מספר שאלות: אם השוק האמריקאי היה מאמין בהלוואות הללו, מדוע הן נאלצות לנדוד לישראל? האם מצב הריבית בישראל כל כך עדיף? מדוע העסקים בארה"ב מעדיפים ללוות מהשוק הישראלי ולא המקומי? האם אין דרך טובה מזו לייצר תשואה למשקיע ומה בנוגע לפערי וסיכוני המטבע? האם המלווים בישראל מכירים את הרגולציה החלה על גופים המלווים לעסקים בארה"ב? את הדרך לגבות כספים? האם יש שם ערבות אישית? ערב נוסף? אין ספק שמדובר בנושא מורכב שיש לחקור.

חשוב להדגיש שמדובר באשליה ולא במתן הלוואות לעסקים בינוניים עצמם. הלוואות כאלה, אם היו ניתנות ישירות, היו מייצרות פיזור רחב והיעדר ניגוד עניינים בין העסקים וכן פיזור מגזרי. לכן, במצב כזה הציבור הישראלי, שכספו מנוהל על ידי השוק המוסדי, נכנס (בעל כורחו) לסיכון מול גוף יחיד – החברה האמריקאית הלווה ולא העסקים עצמם.

בישראל האפשרות להשקעה בחברות ה-P2P קיימת ונחשבת להרבה יותר בטוחה הן למשקיע והן ללווה מאשר האלטרנטיבות בארה"ב, אך המוסדיים עדיין חושבים שהדשא של השכן ירוק יותר וחבל שכך.

כראיה להצלחה ולסיכון הנמוך, ניתן לראות שהחברות השונות בישראל מדווחות על תשואה שנתית ממוצעות של 5%-8% וברצף מאז שנת 2014. מעבר לתשואות העדיפות, להשקעה בפלטפורמות המקומיות יתרונות נוספים, כגון נזילות למשקיעים, שקיפות מלאה למשקיע באיזור האישי באתר הפלטפורמה, אנליזות איכותיות של הלווים, ומעל לכל מעטפת הגנות רחבה הכוללת, בין היתר, פיזור רחב של מאות לווים בתיק השקעות, פקדונות לערבות הדדית לצורך תשלום פיגורים (כך שהלקוח לא ניזוק), ערבים, ובטוחות אחרות (יש לבדוק את התנאים הספציפיים בכל פלטפורמה). בעולם התחום קיים כבר משנת 2005 והחברות הבולטות בו צמחו להיות מגדולי הבנקים בארה"ב ובאנגליה.

מצער שהשוק המוסדי הישראלי מתעלם מחסרונות ההשקעה בחברות חוץ-בנקאיות זרות ורץ להעניק להן אשראי, כאשר ניתן לקבל פתרונות משתלמים, בטוחים וטובים יותר ממש כאן, בשוק המקומי. ולכן, אנו קוראים לשוק המוסדי להתקדם ולהצטרף למהפכה החברתית בכלכלה שלנו, ולהשקיע באמצעות חברות מימון ההמונים הישראליות בכלכלה של כולנו, ובכך להביע אמון בכלכלה הישראלית לאפשר לה לצמוח ולשגשג.

■ הכותבים הם מייסדים ב-BTB פלטפורמת ההלוואות החברתיות לבעלי עסקים קטנים ובינוניים. פורסם במקור ב-גלובס ביום 2.4.18.