טור דעה: "הקבלן הקטן"

מאת: עו"ד שלומי תורג'מן

בעל עסק? בטח חלמת על היום שבו תזכה ל"עשות את המכה" ולחתום על חוזה בהיקף כספי גדול. בשעה טובה, לאחר שנים שאתה בונה את המוניטין, המקצועיות וצוות העובדים – הצלחת להגיע ללקוח גדול שיכול להקפיץ לך את העסק לליגה של הגדולים. אך, אליה וקוץ בה. פתאום גילית שכדי להתחיל בביצוע העבודה, עליך להוציא הוצאות עתק. קחו קבלן פרטי למשל, שמצליח לקבל הזדמנות מחברת בניה גדולה או אף לזכות במכרז של המדינה. עליו לחתום על חוזה בן עשרות עמודים (לרוב באנגלית), לגייס צוותים, לרכוש ציוד וכלי עבודה (לעיתים גם כלי ציוד מכני הנדסי יקרים), לגייס מומחים מישראל או מחו"ל, להשיג ויזות עבודה, לשכן עובדים בסביבת האתר – וגולת הכותרת – לספק שני סוגים של ערבות: ערבות כתנאי להתחלת העבודות (ערבות ביצוע – ערבות בסכום גדול שדורשת את ריתוק הסכום ותשלום עמלות על הנפקת הערבות וקיומה), וכן ערבות טיב, אשר משמעותה ניכוי של 5-10 אחוזים מכל חשבון מאושר. כמובן, שבהסכם עליו הוא חתם, מפורטים גם הליכי התשלום המייגעים: סיום העבודה, אישור על סיום העבודה, פניה למפקח, בדיקה של המפקח, אישור המפקח, העברה למחלקת החשבונות (אם העביר את החשבון במועד שנקבע בהסכם) ואז סוף סוף.. אישור סופי של החשבון לתשלום, אשר על פי תנאי ההסכם ישולם בתוך 90 ימים90 ימים? הלוואי.

כגוף שהוקם עבור העסקים ואשר כבר כ-6 שנים נותן הלוואות לעסקים, אנו עדים ליותר ויותר פניות מקבלנים המדהימים אותנו עם מקרים רבים בהם חברות ענק לא משלמות ל"קבלן הקטן" ועושות שימוש בכוחן ובכך שהוא צריך את הכסף. במקרה של החברות הגדולות הן דוחות את החשבון אפילו אם אושר או פשוט לא מאשרות את החשבון (למרות מוכנות לבצע את העבודה, לתקן ולעמוד בדרישות ההסכם מצד הקבלן), ובפגישה שמתקיימת בנוגע לתשלום מציעות מחצית ופחות מכך כנגד חתימה על כתב ויתור על טענות. הקבלן המסכן, שכבר חייב כספים לכל העולם, נאלץ להסכים ולחתום. כך, כל השנים הרבות בהן הוא בנה את המוניטין שלו ואת המקצועיות וצבר הון וכבוד עצמי, נרמסים אל מול גוף גדול ונצלן.

המצב הוא כזה ממספר רב של סיבות וקצרה היריעה מלתאר, אך הסיבה העיקרית שחוזרת על עצמה היא דווקא רשויות המנהל, שלא משלמות בזמן, ומוסר התשלומים הגרוע של המגזר הציבורי. רק לאחרונה פנה אלינו בעל עסק ותיק ומוצלח שסיפר כי רשות מסוימת שחייבת לו כספים רבים כבר זמן רב הודיעה לו שהתשלום נדחה למועד לא ידוע משום שאותה רשות עוברת משרדים ולאחר השלמת המעבר ישולמו החשבונות שאושרו. באמת? מעבר משרדים הוא סיבה לדחיית תשלום? ועוד של המדינה? בימים אלו בהן אין ממשלה בישראל כבר כמעט שנה ברציפות, חשוב שכל אחד ידאג לעצמו. אין עצוב יותר מלראות מאמץ של שנים יורד לטמיון. אולי כדאי שסוף סוף בעלי העסקים והקבלנים יתאגדו ויסרבו לספק עבודה קבלנית, מוצר או שירות מבלי להבטיח את מנגנון התשלום ואישורו. אותן חברות גדולות עושות שימוש בשמן ובכוחן כדי לגייס את הקבלן לחתימה על חוזה או לאספקת המוצר, ומנגד, כשמגיע מועד התשלום, עושות שוב שימוש בכוחן כדי להבהיר שמלחמה משפטית על התשלום תהיה ארוכה ויקרה במיוחד. 

הפתרון למצב הוא שינוי מנגנון בירור התשלום. ראשית, לא צריך להסכים למועדי תשלום ארוכים כל כך – יש לקצרם. שנית, חובה לקבוע שחריגה ממועד התשלום תחייב את המזמין שלא משלם, בריבית גבוה ואף בקנסות (כי עיון בהסכם ילמד שאם הקבלן לא עומד במועדי הביצוע, הוא משלם קנסות כבדים), ובעיקר, יש לקבוע מנגנון הכרעה מוסכם בן 10 ימים לכל היותר. אי אפשר להפנות סכסוכים שכאלו לבוררים ולבתי משפט שמכריעים בשיטה המסורתית – בהם עדיפות ברורה למי שיכול להקצות משאבים רבים יותר להליך. הכרעה מהירה במקרה זה עדיפה על צדק מאוחר, תהא התוצאה אשר תהא.

זכות הקיום של העסקים היא הזכות הבסיסית שנגזרת מתזרים יציב וודאות בקיום העסקים. בהעדר אלו, למרות חתימה על חוזים, יש לשאול, באיזו מדינה אנו חיים?

עו"ד שלומי תורג'מן, מייסד ומנכ"ל BTB ישראל

הכותב הוא עו"ד שלומי תורג'מן, מייסד ומנכ"ל משותף ב-BTB ישראל, פלטפורמת ההלוואות החברתיות המובילה בישראל במתן הלוואות לבעלי עסקים.