בין בנק חברתי לאתרי מימון המונים בהם המשקיע יכול להיות שותף להצלחה אך נחשף לסיכון רב, קמו מיזמי ההלוואות העסקיים שמעניקים פיתרון למצוקת האשראי ולהשקעה סולידית בסיכון נמוך.
מאת ד"ר עדי אייל
תחום הבנקאות בארץ ובעולם נמצא בטלטלה עזה. ממצב שבו פעם כל עסק נדרש לאחד מהבנקים הגדולים, נוצרים כעת מודלים חדשים שמאפשרים לציבור לממן פעילות עסקית, ולהשקיע בפעילות עסקית, גם ללא מעורבות הבנקים. בארץ קיים מחנק אשראי ממנו סובלים בעיקר עסקים קטנים שאינם מצליחים לגייס הון להרחבת הפעילות העסקית, ולעיתים אף להתגברות על מצב-ביניים הדורש מימון קצר-מועד. עסקים גדולים ומבוססים מקבלים הלוואות בקלות, וכרגיל, מי שיש לו כסף מצליח בקלות לגייס עוד כסף.
מיזמי הלוואות עסקיות נמצאים באמצע הדרך בין בנק קהילתי למימון המונים?
אל תווך זה נכנסו לאחרונה מספר מיזמים מסוגים שונים. בקצה אחד של הספקטרום קיים מיזם הבנק הקהילתי, השואף להקים בנק גדול שיתחרה בקיימים, אלא שזה החדש אינו מיועד לעשיית רווחים גדולים לבעלי שליטה מעטים – אלא מיועד לפעול לטובת לקוחותיו. הרעיון הבסיסי הוא שכל לקוח מיועד ירכוש מנייה של הבנק ובכך יהפוך לבעלים, והנהלת הבנק הקהילתי תונחה לעבוד בנתח רווחים נמוך כדי להציע ללקוחותיו (שהם גם בעליו) מחירים סבירים.
בקצה אחר של הספקטרום קיימים מיזמים אינטרנטיים המציעים לציבור הגולשים השקעה בחברות סטארט-אפ (חברות-הזנק), כאשר המימון המתקבל מאפשר פיתוח מוצר חדש, שאם יצליח – יזכה את משקיעיו בהחזר. כמובן שמדובר באפיק מאוד מסוים של השקעה, עם פרופיל סיכון משמעותי, אך המניע העיקרי של המשקיעים הוא בשותפות ותמיכה בחדשנות טכנולוגית, תוך כדי תחושת סיפוק משייכות לתנועה העוקפת את הבנקים הגדולים ומאפשרת ליזמים קטנים הזדמנות לנסות את מזלם בשוק.
בין שתי הקצוות מתחילים להיווצר מיזמים פיננסיים שמצד אחד אינם שואפים להקמת בנק שלם, על כל המשתמע מכך, ומצד שני אינם ממוקדים רק בחברות-הזנק. מיזמים אלו מכוונים דווקא לעסקים קיימים, בכל מגוון סוגי הפעילות, ומציעים הלוואות עסקיות לטווח קצר ובינוני, מבלי לשלם את הריביות הגבוהות של הבנקים, ומבלי לסבול מהבירוקרטיה הכבדה של מוסדות גדולים. מיזמים מסוג זה מאפשרים לעסקים הזקוקים להלוואה גישה לאשראי מהיר וזול, ובו-בזמן מאפשרים לציבור המשקיעים לקחת חלק במהלך זה על-ידי מימון עסקים יציבים ובעלי-ניסיון, ולקבל תשואה גבוהה הרבה יותר מאשר הבנקים מציעים להם על חסכונותיהם, או שהשוק המוסדי מציע להם ברכישת אגרות-חוב.
ריבוי לווים מאפשר הקטנה של הסיכוי ושמירה על תשואה גבוהה
האפשרות לבנות מערך הלוואות בו מספר גדול של לווים מאוגד לחבילת הלוואות מגוונת, מאפשר הקטנה משמעותית של הסיכון למלווים, תוך שמירה על תשואה גבוהה. בו-בזמן, הלווים מקבלים הלוואות ממספר גדול של מלווים בו-זמנית, ועוקפים את הנטל הבירוקרטי של הבנקים. שני הצדדים מרוויחים מהקטנת המרווח שביניהם, כך שכל צד זוכה לתנאים כספיים עדיפים בהרבה על אלו של הבנקים. כדי שפלטפורמה מסוג זה תצליח, עליה להסתמך על גורמים מקצועיים שינהלו את המערך – ברמה החשבונאית, כדי לסנן הלוואות בטוחות ממסוכנות ולתמחר ריבית מתאימה, וברמה המשפטית, כדי לוודא שהכול נעשה כשורה ולפעול למען החזר ההלוואות במקרים של עסקים מתקשים. כאשר הגורמים המקצועיים משולבים בפלטפורמה אינטרנטית איכותית, התוצאה היא שגם מלווים וגם לווים יכולים למצוא זה את זה בקלות ובזול, ולהשאיר לשני הצדדים רווח שהמערכת הבנקאית הרגילה אינה מציעה לציבור. מערכים מסוג זה החלו לפעול בישראל, ומאפשרים מימון לעסקים המבוססים בארץ, כמו גם לאלו המתחילים לעבוד בחו"ל.
בנקאות קהילתית, מימון המונים, או מיזמים להלוואות עסקיות – כולם נוצרו בשל שילוב של ריכוזיות בנקאית וסרבול בירוקרטי מצד אחד, ויכולת להפעיל טכנולוגיות חדשות מאידך. יש כאן בשורה למשקיעים ולבעלי העסקים, ואפשרות לכולם לקחת חלק פעיל בהקלת מחנק האשראי ובהגדלת התשואה לציבור. נדרש רק ראש פתוח להעריך חידושים ומגמות בעולם הפיננסי, וגורמים מקצועיים אמינים המפעילים את המערכות בהן כולנו יכולים להשתלב.
הכותב הינו ד"ר למשפטים בתחום של הגבלים עסקיים וד"ר לכלכלה מאוניברסיטת ברקלי, ארה"ב. מרצה בכיר באוניברסיטת בר-אילן. ד"ר אייל מומחה בתחומי דיני התחרות, הגבלים עסקיים, תורת המשחקים ותורת הרשתות.
