כאשר נגידת בנק ישראל קרנית פלוג המשיכה את המדיניות המוניטרית של המוסד בראשו היא עומדת והורידה לא מכבר את הריבית במשק, עד לשפל היסטורי של 0.1%, הכרישים והמומחים הפיננסיים מיד הבינו את המשמעויות, הסיכונים וההזדמנויות ומיד פעלו בהתאם.
מאת BTB Israel
כאשר נגידת בנק ישראל קרנית פלוג המשיכה את המדיניות המוניטרית של המוסד בראשו היא עומדת והורידה לא מכבר את הריבית במשק, עד לשפל היסטורי של 0.1%, הכרישים והמומחים הפיננסיים מיד הבינו את המשמעויות, הסיכונים וההזדמנויות ומיד פעלו בהתאם. אבל כפי שבדרך כלל קורה בנושאים של מדיניות מוניטרית שנדמית לנו מסובכת, בזמן שהחיות הטורפות יצאו לטרף, מר וגברת כהן או לוי או מסעודה מרמת גן או משדרות או כל שם גנרי אחר שמדבר על 99% מהאוכלוסייה – נותרו מאחור. כי זה טבעו של עולם: אנשים מן השורה תמיד מגיבים באיחור למגמות כלכליות, ומשלמים על כך בכיס.
איפה לא כדאי להפקיד את החיסכון שלנו?
אחת התופעות הכלכליות המגונות של סביבת הריבית הנמוכה היא העובדה שכל כך הרבה אזרחים ואזרחיות משכיבים את החסכונות שחסכו בזיעת אפם דווקא בפיקדונות בנקאיים, למרות שבעצם מדובר בתרומה לבנק, כי במקום שהחיסכון הבנקאי יעשה לנו כסף – ריאלית הוא מפסיד לנו כסף בזמן שהבנק הוא זה שמרוויח.
והנה הסיבה: כשהריבית במשק בשפל, הריבית שאנחנו מקבלים על החסכונות הבנקאיים היא אפסית, וכפועל יוצא גם התשואה שלנו. וכל עוד יוקר המחיה עולה, תשואה אפסית משמעותה הפסד, כי הכסף שלנו לא זז אבל הכל מסביב יותר יקר. וכל עוד ישנם אפיקי השקעה אטרקטיביים הרבה יותר עם 4%, 5% ואף 8% תשואה, ההפסדים שלנו לטובת הבנק צורבים עוד יותר. קחו גם בחשבון שהמפקח על הבנקים נאלץ לאחרונה להתערב כדי לעצור את המאמצים של הבנקים לפתוח ללקוחות תכניות חיסכון בנקאיות גם כאשר הלקוחות במינוס, מבלי ליידע אותם שהריבית שמשלמים על המינוס גבוהה בהרבה מהריבית (האפסית) שמקבלים על החיסכון.
אז אם יש לנו סכום מסוים ששוכב בבנק ומעלה אבק הגיע הזמן להוציא אותו משם ולהעביר אותו לאפיקי השקעה משתלמים הרבה יותר. למשל, להפקיד בחברות הלוואות עמית לעמית (peer-to-peer lending). מדובר בתופעה שאיננה אקסקלוסיבית לישראל אלא תופסת תאוצה בכל העולם יותר ויותר משקיעים ברחבי העולם שמחפשים אפיק השקעה לא ספקולטיבי, עם סיכון נמוך ופיזור גבוה בוחרים בקונספט בו החסכונות שלהם משמשים כאשראי עסקי לעסקים קטנים ובינוניים. למה? הסיבות לכך רבות ומגוונות.
הסיכון מגודר בזכות פיזור גבוה
אחד הכלים המשמעותיים ביותר לבחינת השקעות היא הפיזור שלה. כלומר, אם אנחנו משקיעים סכום כסף גבוה ברכישת דירה, למשל, כל ההשקעה תלויה בדירה ספציפית ובשוק הדיור. כשמשקיעים במניות קיים פיזור מסוים, אולם לא גבוה במיוחד.
להבדיל, כשמשקיעים בחברות הלוואות עמית לעמית הפיזור גבוה מאוד. "המטרה העליונה שלנו היא שהמשקיעים יקבלו את הכסף שלהם בחזרה, בתשואה גבוהה", אומרת יעל בנימיני, דירקטורית גם היא ב-BTB. "כל השקעה ב-BTB מפוזרת בין עשרות לווים. המשמעות היא שגם אם לווה אחד לא מצליח להחזיר את ההלוואה, הפגיעה בהשקעה היא מינורית".
סולידי: סינון מדוקדק של לווים מוצלחים
כשאנחנו משקיעים כסף במסלולים של הבנק אנחנו בעצם סומכים על הבנק שיפעל למען האינטרס שלנו על חשבון האינטרס שלו עצמו. זו ציפייה לא ריאלית, כי אם לבנק יש אינטרס שנשקיע במסלולים שאינם אטרקטיביים עבורנו אבל יכניסו לו הרבה כסף זה מה שיקרה. "כל בקשה להלוואה עוברת שורה ארוכה של בחינות ואנליזות על ידי גורמים מקצועיים נפרדים", מסבירה בנימיני, בעלת דוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת פרינסטון היוקרתית ובעלת ניסיון של 23 שנה בבנק לאומי. "אם הציון של הלווה נופל מרמה מסוימת אנחנו פשוט נותנים תשובה שלילית. אם הציון גבוה ואין בעיות, אנחנו מעבירים את הבקשה לאנליסט מומחה נוסף לבדיקה מעמיקה, ואז בוועדת האשראי אנחנו בודקים את כושר ההחזר, את התזרים ואת התחזיות שלנו ביחס למטרת ההלוואה ולסיבה לבקשתה, ורק אם שנינו חושבים שצריך לאשר את הבקשה היא מאושרת".
"הניתוח שלנו מתבסס על שיטות חדשניות ובעלות יכולת מרשימה שלהן לחזות את יכולת הפירעון של הלווה", ממשיך אלי קדוש, חבר בוועדת האשראי ודירקטור ב-BTB ישראל, חברה מובילה בתחום. אם משווים את מערך הביקורת הזה לאפיק השקעות אחר, למשל להשקעה במניות, ההבדלים בולטים במיוחד: במקום להיות דג רקק המנסה לשחות בין כרישים, מקבלים הגנה מאנשי המקצוע המובילים בתחומם.
פיקדון ערבות הדדית למשקיעים
כלי נוסף וחדשני לא פחות לשמירה על ההשקעה של המפקידים הוא קרן ערבות הדדית עבור המשקיעים, שמשמשת כהגנה נוספת על ההשקעה שלהם. כל אחד מהמשקיעים מפקיד סכום נמוך לקרן, והיא, תופעל במקרים בהם עסקים לא יכולים להחזיר את ההלוואה.
תשואה גבוהה
כמובן שהסיבה המרכזית להשקיע היא להרוויח כסף, והתשואה הממוצעת של חברות הלוואות עמית לעמית מוצלחות היא גבוהה. "אפיק ההשקעה הזה מתאים למשקי בית, סטודנטים, חיילים, שרוצים להפקיד מדי חודש 500 ₪ או לגברת כהן שלא רוצה להפקיד את 100,000 ₪ שלה בשוק ההון", אומר קדוש. "גברת כהן יכולה לקבל כ 7% עד 8% תשואה ב-BTB. אין שום מצב שבשוק ההון היא תקבל תשואה כזו.
