הציבור משלם מחיר גבוה על חוסר היעילות של הבנקים, שמצדם מציגים מדי רבעון רווחים של מאות מיליוני שקלים.
התחרות בשוק האשראי היא שיחת היום. מנסים להביא בנקים לישראל, ממנים ועדות, הוועדות מתכנסות, דו"חות מופקים, ולעתים אפילו נחקקים חוקים. למרות כל זאת, הכוחות הקיימים השולטים בשוק האשראי עושים כל שלאל ידם כדי למנוע את התחרות. הבנקים גדולים וחזקים, ובעיקר מוגנים על ידי רגולטור – שבמקום לראות לנגד עיניו את טובת הציבור, מתרכז בניסיון לוודא שבמשמרת שלו לא יתרסק בנק.
הציבור משלם מחיר גבוה על חוסר היעילות של הבנקים, שמצדם מציגים מדי רבעון ביצועים מרשימים ורווחים של מאות מיליוני שקלים. הבלעדיות שלהם אבסולוטית. בנקים זרים שניסו לפעול בישראל נסוגו אף הם לאחר שגילו שהבנקים הישראלים שומרים היטב על נתח השוק שלהם.
כמחוקק או רגולטור לא הייתי מקשיב לבנקים, שפועלים בחוסר שקיפות מובהק ושלכמעט כל אחד מהם יש קופת שרצים. הבדיחה, אגב, היא על חשבוננו – כי הבנקים, כשהם נדרשים להסביר מדוע אין לאפשר למתחרים לפעול בתשתית הבנקאית, טוענים לסיכוני הלבנת הון ואף מעלים חשש מהעברת כספים לארגוני טרור. ממש כך.
בחזית החקיקה, הבנקים מיירטים במיומנות כמעט כל ניסיון לעשות שינוי משמעותי. הם מסתתרים מאחורי בנק ישראל, ומשם תוקפים כל גוף המבקש לשנות את כללי המשחק לטובת הציבור והתחרות ההוגנת. רק באחרונה, חברות האשראי נדרשו לעבור ממבנה של סליקה כספית פעמיים בחודש לעסקים הקטנים והבינוניים, לסליקה יומית. מדובר, כמובן, בצעד חיובי, שיאפשר לעסקים קטנים ובינוניים ליהנות מתשלום יומי, במקום להפסיד ימי אשראי יקרים ולשאת על גבם הצר את הטבת הזמן הניתנת ללקוחות ללא כל ריבית. בפועל, חברות האשראי עולות להתקפה. ברור לכולם שאין בכוונתן לוותר על עמלה שנתית העולה על 300 מיליון שקל, ולכן הן מאיימות להשית את עלויות החיוב הנדחה על הלקוח. המשמעות – הלקוח ירכוש פחות, והעסקים הקטנים שוב יפסידו.
משחק השחמט הזה אינו מתקדם לשום מקום. שרי הממשלה אינם יכולים לשאת נאומים שמעודדים תחרות והכנסת שחקנים חדשים ובעלי מוטיבציה לתחום, ובאותה נשימה לפנות שוב ושוב לשחקנים הישנים, שלא מסוגלים ולא רוצים להשתנות. ממשלה שרוצה לעשות שינוי צריכה להביע אמון בכלכלה באמצעות מעשים שלה עצמה. אני קורא לה לעשות את השינוי הזה – להפקיד כספים בגופים חוץ־בנקאיים או לערוב להלוואות שיתנו גופים חוץ־בנקאיים, כפי שמקובל במדינות אחרות – מה שיאפשר לכלכלה להמשיך ולצמוח. כל צעד אחר רק יסיג את הכלכלה לאחור.
פורסם במקור בעיתון ואתר THE MARKER ביום 28.2.18. הכותב, אלון כץ, הוא מייסד ומנכ"ל משותף בחברת BTB.
