פלטפורמות P2P ימשיכו לצמוח ולהשפיע על חייהם של עסקים וחוסכים.
מאת: שלומי תורג'מן ואלון כץ, מייסדים ומנכ"לים משותפים ב-BTB.
חודש דצמבר השחור. הכתובת הייתה על הקיר: חוסר השקיפות, ניגודי העניינים, והיעדר היכולות הטכנולוגיות שמציגות המערכות של הגופים המוסדיים, הבנקים ובתי ההשקעות – גרמו לשנת 2018 להיות אחת השנים הגרועות עבור ציבור המשקיעים. כלל האדישות הרציונלית חל כאן במלוא מובן המילה, רק שהפעם מדובר במאות מיליארדי שקלים, שישפיעו על חייהם של החוסכים.
מדובר באבסורד. לפני שרוכשים מכונית חדשה חושבים לעומק, עושים מחקר שוק, משווים מחירים וקוראים חוות דעת. בהשקעות – רוב הציבור מתנהג כמו עדר. נוהים אחר מגמות בלתי מבוססות. לכן, בדצמבר הציבור ספג הפסד נוסף מבית היוצר של שוק ההון, לא רק במניות אלא גם בהשקעות הסולידיות. את דמי הניהול, אגב, הציבור משלם בין אם הרוויח ובין אם לא, אז למה לבית ההשקעות לשבור את ראשו היפה בדרך למציאת אפיקי רווח למשקיעים?
בעולם, הכלכלה השיתופית והצרכנות הדיגיטלית לא פסחו על אף תחום. בבריטניה, למשל, ברבע השלישי של 2018, ההשקעות באמצעות פלטפורמות P2P חצו את קו ה-10 מיליארד ליש"ט והתחזיות לגבי 2019 אופטימיות. הבנק הממשלתי בבריטניה British Business Bank, שהוקם במטרה לסייע לעסקים להשיג מימון, מעביר את כספי הממשלה לפלטפורמות P2P, שמספקות מימון לחברות קטנות ובינוניות. 100 מיליון פאונד, שהועברו לכ-10,000 חברות קטנות ובינוניות, הניבו לבנק הממשלתי רווח של חמישה מיליון פאונד. פלטפורמות ההשקעות וההלוואות הדיגיטליות בבריטניה נעזרות ברגולטורים, במה שה"פייננשל טיימס" כינה "צעד בלתי רגיל", כדי לחזק את הסקטור.
בהודו מנסים לשחזר את הצלחת התחום, בין היתר, באמצעות לובי שמבקש הקלות מס מרחיקות לכת למשתמשי הפלטפורמות. גם בישראל שוק האשראי החוץ-בנקאי כבר מתחיל לשרטט שינויים בקו המתאר הפיננסי המקומי.
שוק ההון התנודתי אילץ את הצרכנים לחפש אפיקי השקעה אלטרנטיביים. לתוך הוואקום הזה של הפסד סולידי ואדישות רציונלית, נכנסו חברות ה-P2P, שיוצרת קשר מקוון וישיר בין משקיעים לבין לווים והמשמעות האפשרית היא שניתן להרוויח את כל הריבית על ההלוואה – במקום הריבית האפסית המתקבלת מהפיקדונות בבנק.
הטכנולוגיה מאתרת באמצעות הזירה האינטרנטית לווים איכותיים רבים, ובפיזור מהיר ואוטומטי מעניקה להם הלוואות בתנאים שוברי שוק, תוך שהיא מעניקה להם הגנות טכנולוגיות מתקדמות, בהן טכנולוגיות למניעת הונאה, פיזור רחב באמצעות מערכות אוטומטיות שמפזרות את כספי המשקיעים בצורה דינמית מדי יום למאות ואלפי הלוואות, הגנות משפטיות הכוללות אמצעי גבייה בצורת שטרות חוב, ערבים או שיעבודים. בחלק מהפלטפורמות ישנה אף קופה לערבות הדדית, שבה הקופה משלמת למשקיע את הקרן והריבית במקרים של בעיות תשלומים מצד הלווים. פלטפורמות אלו הוקמו בבעלות פרטית, אך הן מפוקחות על ידי רשות שוק ההון, ומספקות באמצעות אזור אישי מפורט, מידע ושקיפות מלאים על ההשקעה.
שנת 2019 הולכת להיות שנה לא פשוטה לבתי ההשקעות הסולידיים. הם יצטרכו לחשוב על דרכים יצירתיות לגבות דמי ניהול משמעותיים עבור ניהול בינוני ואף למטה מכך, כשבמרחק קליק מהם – יש אלטרנטיבה צעירה ובועטת, שעשויה להיות רווחית. טוב תעשה ממשלת ישראל – אחרי הרפורמה של שנת 2018, אם תלך צעד נוסף קדימה ותלמד מההצלחה של הממשלה הבריטית, שהצילה עשרות אלפי עסקים ועדיין שמרה על מאזן רווחים מרשים. בשנת בחירות, זה אפילו לא מדע בדיוני.
פורסם במקור במדור דעות בגלובס:
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001277374
