תחום ה- P2P נמצא בנסיקה מתמדת בעולם, וגם בישראל. מדוע אין צורך להרחיק מעבר לים לשם איתור תשואה משמעותית להשקעה, ומה יסייע לנו להרוויח מהלוואות לבעלי עסקים
מאת עו"ד שלומי תורג'מן
לאחרונה, פורסמה כתבה על כך שחברת איי בי איי, תשקיע בקרן להלוואות מעמית לעמית, שצפויה להניב 27% אחוזים בשלוש שנים. מתברר שבית ההשקעות הידוע החליט לגייס כספים ממוסדים לש השתתפות בהלוואות צרכניות בארה"ב.
להיט? האמנם? האם נלקחה בחשבון העובדה שמדובר בהשקעה דולרית המחייבת המרת שקל לדולרים וכפיפות לשינוי בשער הדולר? ומה עם דמי הניהול והמס? אם לוקחים את כל אלו בחשבון – לא בטוח שמדובר בלהיט מוצלח במיוחד.
למה כדאי להכיר את תחום ה-P2P ולהעדיף להשקיע בארץ על פני השקעה בחו"ל?
נזכיר כי תחום ה- (P2P (peer to peer landing* נמצא בנסיקה מתמדת גם בישראל ועם כניסתו לתוקף של החוק המסדיר את פעילות הפלטפורמות הללו, הוא צפוי לצמוח אף יותר. עד היום ניתנו הלוואות בהיקף של כ-600 מיליון ₪, ולכן אנו סבורים שאין שום צורך להרחיק מעבר לים לשם איתור תשואה בסדר הגודל המתואר.
תשואות כאלו וטובות הרבה יותר, ניתן להשיג בישראל ולאו דווקא בהלוואות צרכניות אשר תרומתן לכלכלה נתונה בספק, אלא בהלוואות לבעלי עסקים קטנים ובינוניים. לא זו בלבד שהן מניבות תשואה גבוהה ויפה של כ- 7% שנתי, הן גם מהוות חלופה אמיתית למערכת הבנקאית, לעידוד המגזר העסקי, תמיכה בכלכלת ישראל והגברת מספר המועסקים במשק.
בנוסף לכך, הדבר מעודד גם את התחרות בבנקים, אשר למרות הפרסום הרב שהם משקיעים במגזר העסקים הקטנים והבינוניים, הרי שבפועל, הבנקים לא שינו את דרך החשיבה בנושא, והאשראי עבור העסקים הקטנים והבינוניים ניתן על ידי הבנקים ביד קפוצה, אם בכלל.
כדור השלג שנוצר בעקבות העדפת ההשקעות מעבר לים
למרבה הצער, הבשורה מבית IBI, אינה סנונית יחידה, לאחרונה ראינו כי גם בית ההשקעות הלמן אלדובי הקים קרן שכזו להשקעה בהלוואות P2P מעבר לים, אך לא בישראל.
נראה כי בתי ההשקעות בישראל זיהו את הפוטנציאל והכדאיות הכלכלית הגלומים בכלכלה השיתופית, שבעולם נמצאת בשיאה ואילו בישראל היא בנסיקה מתמדת.
ניתן להניח כי הקמת הקרנות הללו באה מהצורך להשיא תשואה יפה וגבוהה למשקיעים מחוץ לבורסה המתייבשת שלנו, אך הקרנות המוזכרות, בוחרות להתעלם מן המצב הקיים בישראל, הרי גם מעבר לים צמיחתן של הפלטפורמות הללו נבעה בעיקר ממעורבותם של גופים מוסדיים.
הסיפור העצוב הוא, שכל מי שפנה להשקיע בהלוואות צרכניות בארה"ב לא ציפה לתשואה שנתית חד ספרתית, אלא לתשואה שנתית דו ספרתית ובפועל השיג תשואה חד ספרתית בשל שיעור דיפולט גבוה מאוד. הסיבות לדיפולטים הרבים ככל הנראה נובעות משום שהלוואות בריביות כה יקרות מזמינות מראש הלוואות בעייתיות ושאין שום בטוחה או הגנה אחרת מולם. הרי הריבית בהלוואות בארה"ב ובאנגליה יכולה להגיע ללווה פרטי לעשרות אחוזים בשנה. אז איפה התשואה הזו אם כן? היא פשוט לא משולמת והתשואה המוצגת היא תוצאה של שקלול כל ההלוואות – המסוכנות והסולידיות.
האמת מאחורי תשואת ההשקעה בחו"ל
לפי דיווח החברות בחו"ל, התשואה נחתכת מאוד. ואם זה לא מספיק, דמי הניהול וההצלחה הגבוהים שגובה הקרן בתוספת מס רוו הון שעומד על 25% הופכים את ההשקעה ללא כלכלית. בנוסף, סף הכניסה גבוה והשקעה הדולרית אינם מאפשרים לכל אחד להשקיע ובמיוחד למי שאינו מנהל חשבון דולרי בעקבות הצורך בהמרת שערי המטבע.
לסיכום, חבל שכספים רבים של מוסדיים מופנים להשקעות מעבר לים במקום להשאיר את ההשקעות פה ולתמוך בכלכלה של כולנו. האשראי הוא דם לעסקים ורצוי שמקורות האשראי יגוונו ויאפשרו לכמה שיותר עסקים לצרוך אשראי הוגן ולהגדיל את האשראי למי שצמיחת העסק שלו מצדיקה זאת ולא להגביל את האשראי כפי שעושים הבנקים ולדעתי, במרבית המקרים, לא תמיד מטעמים נכונים.
* (P2P (peer tp peer lending
הוא תחום פיננסי המתפתח בשנים האחרונות ומאפשר לאנשים ולעסקים קטנים לקבל הלוואות הממומנות על ידי אנשים. אתרי P2P מקשרים למעשה בין מלווים לבין לווים שונים ומקבלים את התשואה על ההלוואה רק ללא התיווך של הבנק. הציבור סומך על הפלטפורמות שיידעו לסנן ולבחור את המשקיעים, לנהל ולגבות את ההלוואה. מדובר בתחום נוסק בעולם הפיננסי.
הכותב הינו מנכ"ל ושותף מייסד ב-BTB – פלטפורמת ההלוואות החברתיות לבעלי עסקים קטנים ובינוניים
