השוואת ביצועי קרנות הגידור בעולם בזמן המשבר מול אפיק ה-P2P

אלון כץ, מייסד ומנכ"ל משותף ב-BTB

שנת 2020 עוד רחוקה מלהסתיים, אך כבר עתה ניתן לקבוע כי היא תירשם בספרי ההיסטוריה כשנה סוערת במיוחד, שנראה כאילו הונדסה כדי לרסק את כל מה שהיכרנו ואת כל המודלים שבנינו – הן של קפיטליזם והן של גלובליזציה. מומחים מדברים על השוואה למשבר של 1929 שהגיע למשק הריאלי, ואקורד הסיום שלו היה צורם וטראומטי במיוחד – מלחמת העולם ה-2. כאשר מסתכלים על התקופה הנוכחית מזווית של השקעות, אנו שומעים מנהלי השקעות שונים הטוענים שגם בתקופות כאלו של ירידות בשווקים ישנם תחומים השואפים להצליח ולהרוויח, כאשר הבולטים שבהם הם:

  1. קרנות הגידור – העושות שימוש בכלים פיננסיים מורכבים המאפשרים להרוויח גם בתנאים של שוק יורד, בין השאר על ידי כניסה לפוזיציה בחסר (שורט) המאפשרת להרוויח מירידת שווי של מוצר הבסיס, פעולות על בסיס שוואיים עתידיים של סחורות ועוד. שימוש בכלים כאלה אמור לאפשר לגדר את הסיכון או לאפשר רווחים בזמן שהשוק מייצר דווקא הפסדים.
  2. פלטפורמות להשקעות P2P – מדובר במכשיר חדש יחסית, המעורר עניין רב אצל משקיעים, גם בעת הנוכחית, היות ואין קשר ישיר בין מדדי שוק ההון (התנודתי עד מאוד) ומימון ההלוואות. מכשיר זה מאפשר לכל משקיע לבצע פעולות פיננסיות שבעבר בוצעו באמצעות המערכת הבנקאית בלבד, ולמעשה להלוות את כספו ללווים פרטיים או ללווים עסקיים ולהרוויח את הריבית על ההלוואה בעצמו, כאשר הפלטפורמה מעניקה לו את הידע וההגנות לצורך העמדת ההלוואות, באמצעות כלים לפיזור סיכונים, כלים המבצעים אנליזה, כלים משפטיים ועוד.

בחינת הביצועים של הגופים המרכזיים בעולם ובישראל בחודש מרץ – החודש שבו המשבר העולמי היה בשיאו – מעלה כי: על פי מדד HFRX המודד את ביצועי קרנות הגידור בעולם התשואה הממוצעת בחודש מרץ עמדה על מינוס 5.88% וירידה של 1.39% ב-12 החודשים האחרונים. ביחס למדד קרנות הגידור בשווקים מתעוררים בעולם (מדינות כמו סין, הודו ועוד), המדד מציג תשואה שלילית של 6.24% במרץ, וסה"כ תשואה שלילית של 1.08% ב-12 החודשים האחרונים. כלומר, קרנות הגידור בעולם ברובן הגדול מאכזבות. בישראל המצב חמור עוד יותר, ובחודש מרץ התשואה הממוצעת עמדה על מינוס כ-9% על פי הנתונים בטבלה המצורפת. הסתכלות שנתית על 12 החודשים האחרונים על ביצועי הקרנות בעולם מראה ממוצע של מינוס 1.39%.

לחצו להגדלה

מנגד, מבחינה יסודית של ביצועי פלטפורמות ה-P2P עולות תוצאות מרשימות הרבה יותר. כך למשל, כשבודקים את ממוצע השקעות בחברות ה-P2P הבולטות בארץ ובעולם אל מול קרנות הגידור, רואים שמעבר לכך שהביצועים שבקרנות היו שליליים וב P2P-חיוביים, גם התנודתיות החדה בקרנות אל מול הגרף הישר ב-P2P משחקת תפקיד משמעותי. בחינה של 3 החברות הגדולות בארה"ב ו-3 החברות הגדולות באירופה, מציגה את הנתונים הבאים:

לחצו להגדלה

3 הפלטפורמות הגדולות בארה"ב הן funding circle (חברת הבת האמריקאית של החברה הבריטית) Prosper  ו-Lending club, שלוש החברות הגדולות באירופה (כולן אנגליות) הן Funding circle, Zopa ו-Ratesetter. כפי שניתן לראות בטבלה – ב-Funding circle שבארה"ב הפעילה בתחום של מימון עסקים קטנים ובינוניים ולאחרונה קיבלה גיבוי ממשלתי בצורה של ערבות על ההלוואות, התשואה הממוצעת עומדת על 13% תשואה חיובית ברוטו להלוואות שנוצרו בשנת 2019 (שהן עיקר התיק הפעיל כעת – כלומר לסוף מרץ) ולאחר דיפולטים ועמלות תשואה שנתית בטווח של 5%-7%. ב-Prosper שבארה"ב, אף היא מענקיות התחום, מציגה תשואה של 6.9% (3.5% לאחר דיפולטים ועמלות). Lending club האמריקאית מציגה תשואה של 13% ברוטו בממוצע, ולאחר דיפולטים 5.41% בממוצע על פי דיווחי החברה. Funding circle באנגליה – תשואה ממוצעת מדווחת של 9.9% ברוטו ולאחר עמלות ודיפולטים טווח תשואות של 5%-7% שנתי. ב-Zopa החברה מדווחת על צפי לתשואה של 3.4%-5% לאחר פיגורים ועמלות. Ratesetter –  4% תשואה שנתית לאחר דיפולטים על פי דיווחי החברה.

המצב בישראל :

גם בישראל הפלטפורמות מציגות נתונים טובים יותר מאשר הנתונים של קרנות הגידור שפורטו. בישראל מובילות את תחום ה-P2P כמה פלטפורמות מרכזיות אשר ברובן הלווים הם אנשים פרטיים – להוציא חברת BTB (be the bank), המתמחה בעיקר במתן הלוואות גדולות לעסקים. הפלטפורמות משתמשות במספר מנגנונים כדי להגן על כספי המשקיעים, ובהם אנליזה; פיזור סיכונים; ערב; מימון הגנה משפטית מטעם החברה וקופה לערבות הדדית (שתפקידה לשלם  לתיקו של המשקיע את חלקו בהלוואה הנמצאת בבעיית אשראי), זאת על מנת לצמצם סיכונים. בחברת בלנדר מדווחים על תשואה של 5.5% לשנה בשנה האחרונה, בטריא מוצג באתר תשואה של 6.31% בשנה האחרונה. BTB מציגה תשואה של 6.68% בשנה ו-0.56% בחודש מרץ בלבד.

ההבדל בין ביצועי הפלטפורמות וביצועי קרנות הגידור במשק נובע ככל הנראה ממטרת ההלוואה – ככל שההלוואה ניתנת למטרה יותר יצרנית הערך שהיא מייצרת הוא גדול יותר ולכן הסבירות להחזר הינה גבוהה יותר, ככל שההלוואה היא יותר צרכנית, היא מגדילה את החוב של הלווה ומקטינה את כושר ההחזר ולכן הסיכון גבר גם משינויים אצל הלווים השונים וגם מפוטנציאל שינויים במשק כמו שאנו רואים כיום.

לסיכום: אין ספק שמדובר בשנה המאתגרת את הכלים הפיננסיים שפורטו לעיל ואת עולם ההשקעות בכלל. נראה כי על אף שישנם כלים שיש להם פוטנציאל רווח גם בתקופות של משבר לא תמיד פוטנציאל זה ממומש – וחבל, אך מצד שני משמח לראות כי ישנם עדיין כלים פיננסיים המאפשרים לציבור ולהמשיך ולהרוויח גם בתקופות לא רגילות והיסטוריות אלה.

השאירו פרטים ונשמח לשוחח איתכם בנוגע להשקעה 

האמור לעיל כפוף לתנאי החברה, לתנאי השימוש ולהוראות הדין כפי שיעודכנו מעת לעת. אין לראות באמור לעיל התחייבות להשגת תשואה כלשהי ואין במידע על תשואות ו/או ריביות שהושגו בעבר כדי להעיד על תשואות ו/או ריביות שתושגנה בעתיד. אין באמור לעיל משום ייעוץ השקעות ו/או כדי להוות תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ מיסוי המותאם לצרכי הלקוח. אין בנתונים אודות ריבית כדי להעיד על תשואה נטו. פעילות P2P בישראל מוסדרת תחת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016; ט.ל.ח.

כל הזכויות שמורות ל-בי.טי.בי מקשרים הלוואות בישראל בע"מ 2014-2020, מוזס יהודה ונח 13, בית אגיש-רבד, תל אביב