רק לאחרונה התעוררו העניינים אצל ענבל אור ופירמידת ההונאה שלה, קובי אורן (אדמה) והכספים הנעלמים והשאלה עד כמה המחירים יכולים עוד לטפס? בנסיבות האלו, נראה שכדאי לנו לחשוב פעם נוספת איפה אנחנו בוחרים להשקיע את הכסף שלנו.
מאת מערכת BTB
במשך שנים ארוכות, אנשים בחרו להשקיע את הכסף שלהם בנדל"ן מהסיבות הברורות – מדובר בהשקעה הנתפסת כבטוחה, לטווח הארוך, אשר מניבה רווחים נאים ואשר ניתן להעביר גם הלאה אל הצאצאים וכך להבטיח גם את ביטחונם הכלכלי. אבל, עסקת נדל"ן היא ענייו מורכב שדורש מומחיות ועלויות העסקה בו גבוהות מאוד (מתווך, שמאים, עורכי דין, מסים, שיפוצים, שוכרים ועוד) ולאחרונה התחום גם הפך מסוכן. רק לאחרונה התעוררו העניינים אצל ענבל אור ופירמידת ההונאה שלה, קובי אורן (אדמה) והכספים הנעלמים והשאלה עד כמה המחירים יכולים עוד לטפס? בנסיבות האלו, נראה שכדאי לנו לחשוב פעם נוספת איפה אנחנו בוחרים להשקיע את הכסף שלנו.
הסיבה שרובנו משקיעים בנדל"ן היא בעיקר כדי לייצר הכנסה נוספת, פסיבית ויציבה שבעזרתה נוכל להתפתח כלכלית, לשמור על ערך הכסף ולהמתין לעליית ערך הנכס. שוק הנדל"ן בישראל מאפשר לנו להשתמש במינוף בנקאי שאי אפשר כביכול לקבל בשום אפיק השקעה אחר, וכך אנו בעצם גורמים לכסף לעבוד בשבילנו. בתחום הנדל"ן ישנם מספר סוגים של השקעה: מגרשים וקרקעות להשקעה, נדל"ן בחו"ל או דירות להשקעה. לכל בחירה תשואה שונה ורמת סיכון משתנה אבל מה שבטוח, לפני שמשקיעים בתחום הזה כדאי לעשות מחקר מקיף אודות האנשים אצלם את משקיעים את כספכם, בעיקר כאשר מדובר בקבוצת רכישה; קבוצה גדולה של אנשים אשר רוכשים יחדיו בניין מגורים וכך מוזילים את עלות הדירה בה הם משקיעים את כספם. קבוצות הרכישה נכנסו לאופנה בשוק הנדל"ן של ישראל אבל בשנים האחרונות, נראות התוצאות, בחלק מהמקרים מדובר בהונאות, בחלק אחר מהמקרים חלים עיכובים של שנים בבניית ומסירת הדירות ובחלק נוסף של המקרים, מתווספות עלויות שלא היו צפויות (יש גם בעיות בהגרלות החניה, שטחים ציבוריים, יתרונות למארגני הקבוצה ועוד) ותחום זה מחייב השקעה ובדיקה טרם ביצוע.
רבים דברו כבר לפני עשר שנים על קבוצות רכישה והסיכון הגבוה בהשקעה כזו. והזהירו משקיעים מפני התופעה והנה, כיום מגיעים לבית המשפט מארגני קבוצות ונחשפים הליקויים עד כדי פירוק החברות המעורבות – ראו מקרה ענבל אור. השקעות נדל"ן בחו"ל מסוכנות הרבה יותר/ גם שם פועלים מארגנים למיניהם, לנו אין קשר עם הנכס ואנו נתונים לחסדי המארגן או מי שמנהל את הנכס במקום בו הוא נמצא – עניין זה גורם לפערי מידע גדולים בשאלת שווי הנכס ועלות האחזקה שלו, אנו מצפים שאחרי שרכשנו את הנכס (וכבר בכך אפשרנו רווח למארגן) יתחזקו לנו את הנכס בעלות לא גבוהה. עניין זה לרוב לא מצליח והעלויות הגבוהות כמו גם השוני בין סוג, אופי ומועדי התשלום בחו"ל הופכים את ההשקעה למסוכנת ולא אחת גם מאכזבת.
אבל כסף צריך להיות מושקע, למען עתידנו ועתיד ילדינו, ובעניין זה אולי כדאי לקחת בחשבון סוגי השקעה אחרים וחדשים יותר כמו למשל, השקעות קהילתיות. תחום השיתופיות החברתית (הלוואות עמית לעמית,, peer to peer lending או p2p ) נמצא בעלייה משמעותית וכעת מגיע גם לתחום ההשקעות. מדובר באלטרנטיבה חדשה ומעניינת, שבאמצעותה ניתן לייצר הכנסה פסיבית דרך הלוואות בין אנשים פרטיים. בפלטפורמות ההלוואות של ה-P2P אנשים הרוצים להשקיע, מקבלים הזדמנות להתנהג כמו בנק ולהעמיד את כספם הפנוי כהלוואות לאנשים אחרים. כך, הם מקבלים ריבית גבוהה משמעותית מזו שהיו מקבלים אם היו מפקידים את כספם בפיקדונות. הלווים מקבלים הזדמנות ליהנות מריבית נמוכה יותר על הלוואותיהם ולא צריכים להתמודד עם ביורוקרטיה של בנקים כדי לקבל את הכסף שהם צריכים. כמובן שגם חברות ה P2P גובות עמלה וכך כולם מרוויחים.
הסיכון המשמעותי ביותר בהשקעה מסוג זו הוא סיכון האשראי כלומר הסיכוי שהלווה לא יוכל, או לא ירצה, להחזיר את סכום ההלוואה יחד עם קרן ההלוואה, כלומר הריבית. גם את הסיכון הזה אפשר לצמצמם על ידי כל שתלוו רק ללווים איכותיים שנבדקו, תפזרו את הסכום בין לווים או לדרוש מהלווה ערבויות או בטחונות כנגד ההלוואה. בישראל, בגלל שאין גוף בלתי תלוי שאמון על ריכוז נתוני אשראי היסטוריים של אזרחי המדינה, חברות ה P2P בוחנות את הלווים באופן עצמאי , ומעבדות אותם לדירוג אשראי שאמור לשקף את סיכון חדלות הפירעון של הלווה וכך מצמצמות את הסיכון בהשקעה מסוג זה.
האם מדובר בהשקעה מסוכנת? יכול להיות אבל גם השקעות בנדל"ן, זהב, וסטארטאפים יכולות להיות מסוכנות. אם אתם לא מבצעים השקעות כאלו, קרן הפנסיה שלכם תדאג לבצע אותן עם כספכם אך אתם לא תראו את כל התשואה ולכן כן עדיף לכם לשקול את האפשרויות שלכם בעצמכם, במקום שיחליטו על הכסף שלכם עבורכם. בסופו של דבר השקעת P2P מאפשרת לכל אחד להרוויח 5%-10% ועוזרת למשק לצמוח.