אין זה סוד שמרבית הישראלים אינם סומכים על הבנק שלהם וסביר שגם אתם נמנים עליהם. מדוע אנו כבר לא סומכים על הבנקים ואילו אלטרנטיבות ישנן?

נכון, בתור לקוחות של בנק אחד ולעיתים שניים, כנראה שגם אתם כבר התרגלתם לשלם לבנק מדי שנה בין מאות לאלפי שקלים על ריביות ועמלות. כספכם, עליו עמלתם שעות רבות שוכב לו בחשבון העובר ושב, חלקו מונח בפקדון קצר מועד וחלקו מעלה אבק בתכנית חסכון שפתחתם לפני שנים ושכחתם מקיומה. למעשה, זה המצב אצל מרבית הישראלים, מצב לא אידיאלי בעליל.

מחקרים מקיפים שנעשו בישראל בשנים האחרונות, מצביעים על כך שהישראלי הממוצע לא מרוצה מהבנק שלו ולא סומך עליו. ציון ההערכה הכללי שהציבור נותן למערכת הבנקאית הוא 5.4 (מתוך 10) בעוד שביעות הרצון עומדת על ציון 6.7 בלבד- ציון בינוני לחלוטין. רק 15% מכלל הציבור מאמינים לבנק שלהם.

למה אנחנו לא סומכים על הבנקים?

סיבה ראשונה- הריבית: אין זה סוד שהבנק רוצה להרוויח עליכם כמה שיותר ועל כן ברירית המחדל שלו תהיה תמיד  לגבות מכם ריבית גבוהה על הלוואות ולהעניק ריבית אפסית על השקעות.

הבנק בעצם קונה מכם כסף בזול ומוכר אותו ללקוחות אחרים ביוקר. ההפרש בין הריבית שהבנק נותן לכם לבין הריבית שהוא גובה מכם – הוא הרווח הנקי שלו. חרגתם מהמסגרת? "תקבלו בראש". שמתם כסף בפק"מ? אולי תראו כמה עשרות שקלים בפלוס, בסוף השנה. רציתם לשבור תכנית חסכון? שלמו קנס. חמורה מכל העובדה שמרבית הלקוחות-מעל 60%-  אינם יודעים באופן מדויק מה גובה הריביות בבנק שלהם.

סיבה שניה- טעויות: בנקים אמנם נתפסים כגוף גדול ואחראי, אך בסופו של יום כולם עושים טעויות. גם הם. מדובר בטעויות חישוביות שקשה לאתרן. עם זאת, קיימים לקוחות עירניים העוקבים בדריכות אחר הנעשה בחשבונם. מדי שנה מחזירים הבנקים בישראל ללקוחותיהם עשרות מיליוני שקלים בגין טעויות שנעשו בחשבונות השונים. כאמור, מדובר אך ורק בהחזרים המשולמים ללקוחות שהיו עירניים מספיק בכדי לעלות על הטעות שעשה הבנק. לקוחות אחרים, שלא מגלים את הטעות, לא זוכים להחזר כלשהו וממשיכים להפסיד מאות שקלים בשנה.

סיבה שלישית- יחס ללקוח: מתי בפעם האחרונה הלכתם בשמחה לסניף הבנק הקרוב לביתכם וישבתם לשיחה נעימה עם הבנקאי האישי שלכם? רק עצם המחשבה מעוררת אצל רובינו סלידה. הסיבה לכך מתחילה בתורים המשתרכים, בזמן הטיפול האיטי והמייגע, עיכובים בהוצאת מסמכים ותדפיסים, בחוסר הנכונות לבוא לקראתכם בכל בקשה או טענה, בשעות הפתיחה הקצרות, ובכלל למי נעים לבקש מאדם אחר באופן פרונטלי הלוואה? ומצד שני הבנק הוא זה שתמיד צודק ונבון, יש לו זכות קיזוז מלאה ובאמצעותה הוא קודם לכל נושה אחר על החוב של לקוחותיו.

יותר ויותר ישראלים מאוכזבי בנקים מחפשים היום אלטרנטיבות טובות וראויות יותר לשים בהן את כספם. קיימים אפיקי השקעה רבים ומוכרים, בהם הכסף יכול לצבור תשואה נאה התלויה בדרך כלל ברמת הסיכון אליה מוכן להיחשף הלקוח. אם גם אתם מתלבטים כמו כולם האם נכון להשקיע בנדל"ן או בבורסה ומתחבטים עם מושגים כגון פיזור סיכונים, בועת נדל"ן, דאו ג'ונס, מדד ת"א 125 ועוד, כנראה שבסוף תגיעו לאותה המסכנה- הסיכון לרב גבוה מהסיכוי להרוויח.

הלוואות חברתיות- מדוע כולם פונים לאפיק זה?

לשמחתם של משקיעים המחפשים אפיקים חדשים ואטרקטיביים ניתן היום להשקיע בתחומים כגון הלוואות חברתיות בשיטת P2P. בשנים האחרונות קמו בכל העולם וגם בישראל חברות המתמחות בהלוואות חברתיות, המציעות מענה למצוקת האשראי שבעלי עסקים קטנים ובינוניים מתמודדים איתה. הלוואות אלו ניתנות לתקופה של 4 עד 6 שנים, ולמשקיעים זו הזדמנות להרוויח תשואות נאות של 5 עד 8 אחוזים בשנה תוך פיזור סיכונים יעיל. מאחר ואפיק זה מתאפיין ברמת סיכון נמוכה ובתשואות אטרקטיביות, P2P נחשב היום לאפיק ההשקעה החוץ בנקאי הכדאי והמשתלם ביותר בשוק, והפופולריות שלו בקרב המשקיעים הולכת ועולה עם הזמן. חלק מהחברות אף מאפשרות למשקיעים להנזיל את כספם באמצעות מכירת התיק באמצע התקופה, ומייצרת הגנות רבות על המשקיעים השונים בדומה לשיטות העבודה שבנק נותן עבור עצמו- פיזור ללווים רבים, אנליזה הבודקת שהלווים יכולים להחזיר את ההלוואה על  פי תנאיה, הגנות משפטיות על חשבון הפלטפורמה, שטרי חוב, ערבים ואף פקדונות לערבות הדדית בין המשקיעים השונים.