טור דעה: לא פיקדון ולא נדל"ן, הלוואות חברתיות עשויות להיות השקעה טובה

בשבוע שלפני הפסח העלה בנק ישראל את הריבית ב-0.25%, למרות העלייה, מדובר עדיין על שיעור ריבית נמוך יחסית (0.35%), אשר אינו מאפשר אפיק חיסכון מניב למשקי הבית הפרטיים ולילדינו.
לכן, החוסכים מחפשים אופציות השקעה חדשות מלבד האפשרויות המוכרות.

בשנים האחרונות גם השקעה בהלוואות הפכה לאופציה, אפיק שיכול להניב תשואה נאה ומתאים כמעט לכל מי שיש לו סכום צנוע שהוא מתלבט מה לעשות בו.

נכון לתחילת שנת 2021 הסתכמו יתרות העו"ש של הציבור (כולל עסקים ופרטיים) ביותר מ- 1.5 טריליון שקל (כ1,500 מיליארדים), מדובר כמובן בשיא של כל הזמנים, שיא שרק הולך וגדל, וזאת משום שכספי הציבור הולכים וגדלים ולא בגלל שהבנק נותן לנו מתנות מיוחדות.

גם לאחר שבנק ישראל את הריבית ב- 0.25%, דבר המאפשר לבנקים להעלות מחירים על האשראי – הרי שעדיין, לצערנו, העלאה זו אינה גורמת לכך שהתשואות יהיו ראויות להשקעה עבור מי שמחפש להרוויח תשואה הולמת על כספו.

משקי בית רבים בישראל שאולי היו מעדיפים להשקיע את הכסף לטווח קצר-בינוני, מחזיקים בפועל בסכומים שונים – מכמה אלפים ועד מאות אלפי שקלים ולעיתים אף מיליוני שקלים, ששוכבים להם בעו"ש או בפקדון מבלי שיניבו רווחים.

לכן חוסכים רבים מחפשים להשקעה עבור ילידיהם או עבור המשפחה, אפיקי השקעה חדשים היכולים לייצר תשואה נאה, עם סיכון מינימלי, מלבד אפשרויות השקעה במוצרי החיסכון שמציעים הבנקים או בנדל"ן.

 

הכירו את ההלוואות החברתיות

כיום, רוב אפיקי ההשקעה הסולידיים מספקים תשואות נמוכות. אפילו בשוק הנדל"ן התשואה משכירות נמוכה יחסית ופחות אטרקטיבית למשקיעים. חשוב לזכור כי מחירי הנדל"ן נסקו בעשור האחרון ובמקביל התשואה משכירות ביחס לשווי הנכס ירדה באופן משמעותי, לכן כדאי לחפש חלופות ראויות לחיסכון ולהשקעה, ואחת האפשרויות לגיוון תיק ההשקעות ולפיזור סיכונים היא להשקיע בהלוואות חברתיות.

אמנם הורגלנו כציבור להפקיד כסף בבנק שכן מדובר במקום "בטוח", אך זה לא הופך את זה לפתרון הטוב ביותר למשקיעים. להפך, רבים מעידים שהתהליך נהיה יותר ויותר מסורבל, בטח לאחר סגירת הסניפים ויצירת קושי לתקשר עם הבנק, הפתרונות לא מספיק טכנולוגיים ולא מספיק מניבים.

בעולם של היום ישנם פתרונות טכנולוגיים, שיכולים להניב תשואה גבוהה יותר לצד שירות טוב יותר – כגון הלוואות חברתיות (P2P) המהוות אלטרנטיבה רווחית אך עדיין כזו שנחשבת לסולידית. מדובר בפלטפורמות המחברת בין לווים ומלווים באמצעות טכנולוגיה מתקדמת, כאשר המלווה (המשקיע) מרוויח את כל הריבית על ההלוואה לעצמו.

כל הפעולות נעשות באמצעות הפלטפורמה האינטרנטית – ההצטרפות, העברת הכספים, המעקב אחרי ההשקעה וקבלת הקרן בתוספת הריבית על ההשקעה – והכל מהבית, ללא צורך להגיע לסניף כלשהו.

מדובר באפיק השקעה חדשני שבהחלט מהווה אלטרנטיבה לאפיקים המסורתיים, בו המלווה יכול לקבל תשואה שנתית ממוצעת של כ-6% – כאשר התשואה משתנה מעט בין פלטפורמה לפלטפורמה, והיא מושפעת מפקטורים שונים כגון זהות וסוג הלווים, גובה העמלות, מעקב אחרי הפריים ומדדים שונים, ההגנות והסיכונים.

כאשר אנו שוקלים להשקיע בהשקעה מסוג זה – מומלץ לבחון היטב את סטטיסטיקות העבר של הפלטפורמה, את הביקורות של הלקוחות (חיפוש פשוט בגוגל עשוי לעזור בהשלמת התמונה) וכמו בכל השקעה להכנס אליה בעיניים פקוחות שיחוברו ליעדי וצרכי המשקיע.

חשוב לציין ביחס לפריים, כי בפלטפורמה שחלק מן ההלוואות שלה עוקבות אחרי הפריים – יהנו המשקיעים מתשואה הולכת וגדלה ככל שהמגמה של עליית הריבית נמשכת. ב-BTB למשל, צמחה הריבית השנתית הממוצעת למשקיעים מ-6.6% ל-6.72% בשבוע האחרון בעקבות העלאת הריבית שיושמה לאחרונה.

מומלץ לנהל את תיק ההשקעות לפי עקרונות הגישה האקטיבית, להתעדכן באופציות חדשניות להשקעה, לעקוב באופן שוטף אחר מדדים, ביצועים ותשואה, לגוון את התיק עם רכיבים ברמות סיכון שונות ועוד.

הכותב הוא אלון כץ, מייסד ומנכ"ל משותף ב-BTB

הטור פורסם במקור באתר וואלה! ביום 25.4.22

נשמח לדבר איתכם:

אהבתם? נשמח אם תשתפו

Facebook
WhatsApp
Twitter
LinkedIn

פוסטים אחרונים

האמור לעיל כפוף לתנאי החברה, לתנאי השימוש ולהוראות הדין כפי שיעודכנו מעת לעת. אין לראות באמור לעיל התחייבות להשגת תשואה כלשהי ואין במידע על תשואות ו/או ריביות שהושגו בעבר כדי להעיד על תשואות ו/או ריביות שתושגנה בעתיד. אין באמור לעיל משום ייעוץ השקעות ו/או כדי להוות תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ מיסוי המותאם לצרכי הלקוח. אין בנתונים אודות ריבית כדי להעיד על תשואה נטו. פעילות P2P בישראל מוסדרת תחת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016; ט.ל.ח.

כל הזכויות שמורות ל-בי.טי.בי מקשרים הלוואות בישראל בע"מ 2014-2021, החרש 8, תל אביב